בראיון מיוחד ל"חדשות מצ חיפה", אלוף (מיל') עוזי דיין מדבר על הגנת גבול הצפון וההתמודדות עם חיזבאללה, צה"ל בעידן ה־AI והאתגרים בתוך החברה הישראלית, וגם על האדם שמאחורי שורת התפקידים.
מאחורי שורת התפקידים: איש שיחה קשוב, חד ומדויק
השיחה עם אלוף (מיל') עוזי דיין על ביטחון, צה"ל והחברה הישראלית עברה דרך קריית חיים ושורשיו החיפאיים, חיל הים וספינות המעפילים, אצטדיון סמי עופר והשינויים שעבר בשנים האחרונות, וגם שבעת המינים לקראת חג הסוכות. ובין שאלה לתשובה גם נכדה חדשה נולדה. שיחה שנעה בין עבר להווה, בין סוגיות כבדות לרגעים מהחיים, והסתיימה במנהיגות.
מאחורי רזומה שכולל כמה מהתפקידים הרגישים בצמרת הביטחונית, ממפקד סיירת מטכ"ל וסגן הרמטכ"ל ועד אלוף פיקוד המרכז וראש המל"ל, פגשתי אדם סבלני, קשוב ומדויק. הניסיון והידע שצבר לאורך השנים ניכרו בירידה לפרטים, בדרך שבה חיבר בין נושאים ובהסברים בהירים גם בנקודות מורכבות.
הגנה, התיישבות וחיזבאללה
נשיא לבנון מדבר על נסיגה ישראלית, פריסת צבא לבנון בדרום ופירוק חיזבאללה מנשקו. אחרי מה שחווינו בצפון, מה צריך לקרות בשטח כדי שישראל תוכל לסמוך על הסדר כזה ולא לגלות בעוד כמה שנים שחיזבאללה בנה את עצמו מחדש?
יש כללים משותפים לכל הזירות וגם "חליפת הגנה" מיוחדת לכל גזרה. הכלל הראשון הוא "אין הגנה על קו השער". לא מגינים 20 מטר מהבתים של משגב עם. עומק רצועת ההגנה צריך להיקבע בהתאם לטופוגרפיה, לאיומים, למידת השליטה של המדינה השכנה ולאמון בה.
בלבנון יש לפרוס את צה"ל ברצועת הגנה של לפחות 10 ק"מ, זה העומק הנדרש מול טילי נ"ט, פשיטות וכדומה. מעבר לרצועת ההגנה יש להגדיר "תחום מוות" של 2 עד 5 ק"מ שכל מי שנכנס אליו הוא בן מוות. במקביל צריך לחזק את ההתיישבות באזורי הספר ולהרחיב אותה במקומות שבהם הדבר נדרש ביטחונית.
את חיזבאללה יש להמשיך לתקוף בכל האתרים בלבנון ולהציב לממשלת לבנון אולטימטום: "זה אתם או הם!" אם הם לא מוציאים את חיזבאללה מחוץ לחוק ולא מפרקים אותו כארגון, מנשקו ומפעילותו, אז אנחנו נתקוף בלבנון את התשתיות ובהן חשמל, מים ותחבורה.
בכל מקרה של התארגנות חיזבאללה יש לבצע התקפת נגד מקדימה ולא לחכות שהרקטות יחלידו.
מהתשובה של דיין עולה תפיסה ברורה: מבחינתו, לא מספיק שחיזבאללה יתפרק מנשקו או שצבא לבנון יתפרס בדרום. ישראל צריכה ליצור עומק ביטחוני בינה לבין היישובים, למנוע מחיזבאללה להתבסס מחדש סמוך לגבול, לחזק את ההתיישבות בצפון ולהגיב מראש לכל ניסיון של הארגון להשתקם. לצד זאת הוא מציע להפעיל לחץ כבד על ממשלת לבנון כדי שתפעל בעצמה נגד חיזבאללה.
מלחמה ארוכה: צבא, כלכלה וחינוך
עברנו שנים של מלחמה, יירוטים, גיוסי מילואים והוצאות ביטחוניות עצומות. האם ישראל בנויה כלכלית וצבאית להילחם כך לאורך זמן, או שאנחנו צריכים לשנות כבר עכשיו את תפיסת הביטחון שלנו?
ישראל צריכה להיערך למאבק מלחמתי ארוך. זו מלחמה בארגוני טרור ובמדינות טרור ולא רק בצבאות. חלק ממנה הוא "טרור מנגד" (Stand-off), שבה אזרחינו מותקפים ממרחק של מאות ואלפי ק"מ. אמצעים כלכליים משמשים בה ככלי נשק וגם הבינה המלאכותית נכנסת לתמונה. איראן לא ויתרה על רצונה בנשק גרעיני ומצבנו המדיני בעולם אינו טוב. לכן המדינה והחברה שלנו נדרשות לאורך נשימה נחוש. ובידינו הדבר.
צבא חזק וגדול יותר: הארכת השירות ל־3 שנים, חיזוק "האליטה המשרתת", חוק גיוס חובה לשירות צבאי או לאומי לכולם ברוח "יחד בבנק, יחד בטנק", הגדלת צבא המילואים ומתן דגש וקדימות למעמד הלוחמים.
כלכלה: יש לנו כלכלה חזקה. כדי לחזק את יכולתה של ישראל להתמודד לאורך זמן צריך יותר ייצור ישראלי ומדיניות יצוא־יבוא מתאימה.
חינוך: מערכת החינוך צריכה לתת קדימות לנושאים המשותפים לנו ובראשם הזהות הלאומית-תרבותית, שצריכה להיות נושא מוביל במקצועות הליבה. כחלק מכך יש ללמד בבתי הספר גם מהו הסידור. לצד זאת הוא מדגיש את חשיבות השפה והכרת העם והארץ ברגליים, "צא ולמד!"
מבחינת דיין, היכולת של ישראל לעמוד במלחמה ארוכה אינה תלויה בצה"ל בלבד. היא דורשת הרחבת כוח האדם בצבא ובמערך המילואים וחיזוק "האליטה המשרתת", הציבור שנושא בנטל השירות והאחריות למדינה. לצד אלה הוא מציב גם חיזוק של הייצור המקומי ומערכת חינוך שתעמיק את הזהות והבסיס המשותף בחברה.
צה"ל בעידן הטכנולוגיה וה – AI
צה"ל של היום טכנולוגי הרבה יותר מזה שבו צמחת. מה הרווחנו מהקדמה הזאת, מה אסור לאבד בדרך ואילו החלטות חייבות להישאר בידי המפקד ולא בידי המכונה?
הרווחנו מיגון טוב יותר, יירוט משופר, יכולת התרעה, יכולת פגיעה במטרות רחוקות ושאינן גלויות לעין ותקשורת משופרת ומוגנת יותר.
יחד עם זאת, אסור בשום אופן לאבד בדרך את מעמדו המוביל של הלוחם, "זה שלוחץ על ההדק ולא על ה־Enter" וגם לא את מקומו המוביל של המפקד בראש הכוח.
ככל שתתקדם הטכנולוגיה, והיא אכן תתקדם, יש להקפיד שתמיד יהיה "בן אדם בחוג", קרי אדם שמפקח על המערכת, בודק את ביצועיה ובעיקר מקבל את ההחלטה האחרונה על תקיפת המטרה לאור המשימה ותוך שמירה על בטיחות כוחותינו.
בעידן שבו הבינה המלאכותית (AI) ומערכות אוטומטיות מסוגלות לעבד כמויות עצומות של מידע, לזהות מטרות ולהמליץ על פעולות במהירות, דיין מציב קו אדום ברור: המכונה יכולה לייעץ, לחשב ולהציע, אבל הסמכות והאחריות להחלטה הסופית חייבות להישאר בידי האדם.
האתגר שמגיע מבפנים
כשאתה מסתכל על החברה הישראלית, מה הכי מדאיג אותך היום ומה לדעתך חייבים לתקן?
הדבר שמדאיג אותי מאוד בחברה הישראלית הוא חוסר שלום בית. הדרכים לתיקון עוברות ברתימת מערכת החינוך לחיזוק מרכיבי הזהות המשותפים, כפי שציינתי קודם, לצד דוגמה אישית ומנהיגות מלכדת.
דיין מצביע כאן על איום שמגיע מבפנים. מבחינתו, חוסנה של ישראל אינו נמדד רק ביכולת הצבאית שלה אלא גם ביכולת לשמור על בסיס משותף בתוך החברה. את הדרך לשם הוא מחבר לשלושה מרכיבים: חינוך שמחזק זהות משותפת, דוגמה אישית ומנהיגות שמצליחה לחבר בין חלקי החברה.
אנשים, תפקידים ומה שביניהם
מכל התפקידים שמילאת לאורך השנים, איפה למדת הכי הרבה על אנשים ועל הדרך להוביל אותם?
במגוון התפקידים שמילאתי לאורך השנים הייתה לי הזדמנות להכיר אנשים וללמוד איך נכון לעבוד איתם. תנועת הנוער חטיבת בני המושבים הייתה מקום משמעותי עבורי, שם שימשתי כמדריך וכבר אז למדתי מקרוב על עבודה עם אנשים. הניסיון הזה המשיך להיבנות לאורך הדרך, כשפגשתי אנשים בתפקידים ובסיטואציות שונות, ואופי העבודה איתם השתנה בכל פעם, אם כמפקד גדוד, כראש הוועדה הביטחונית במשאים ומתנים של ישראל ואם כאלוף פיקוד המרכז.
התפקיד כראש המל"ל הוסיף לכך ממד אחר בעבודה עם ארגונים ומערכות. במהלך 7 שנות כהונתי כיו"ר מפעל הפיס עבדתי עם ראשי רשויות מוניציפליות, מה שהעמיק את היכרותי עם השלטון המקומי ועם האנשים שמובילים אותו והוסיף נדבך נוסף לתפיסה שלי על הדרך שבה נכון להתנהל עם אנשים.
זירה נוספת שחיברה אותי לעומקה של החברה הישראלית הגיעה בשנת 2003 עם הקמת "כנס שדרות לחברה", שאיגד סביבו אנשים ממגזרים שונים, לצד אנשי ציבור וממשל ואנשים מעולמות האקדמיה, הכלכלה, התקשורת והתרבות. המפגש והעבודה עם קשת רחבה כל כך של אנשים העמיקו בצורה משמעותית את ההיכרות שלי עם החברה הישראלית. כיום אני ממשיך לפעול בכנס כנשיא מייסד, בהתנדבות.
הציבור הישראלי מכיר את עוזי דיין של המדים, הדיונים הביטחוניים והתפקידים הבכירים. כשכל אלה נשארים לרגע בצד, מי הוא עוזי דיין האדם, ועד כמה חשוב לך שיכירו גם אותו?
"אני מאוד מקווה שהאנשים הרבים שמכירים אותי לא יופתעו, כיוון שתמיד היה חשוב לי שיכירו אותי לא דרך התואר, אלא שיכירו את מי שאני באמת."
"ואנקדוטות לא באמת חשובות, נכון?"
אולי יעניין אתכם:
[פרסום ראשון ובלעדי] הפגישה המכרעת של יונה יהב וצביקה ברבי – ומה סוכם בחדר הסגור?
מחסומים, אופנועים וסיורים רגליים: ביטחון תושבי נווה שאנן במוקד פעילותו של צביקה ברבי
השקט נשאר, הזמנים השתנו: יום כיפור בעיני דמויות מוכרות המזוהות עם חיפה
